''ברגע שאתה מבין את חשיבות העבודה פה אתה נשאב לתוכה''. צילום: רותם קארו ויצמן, דובר צה"ל

עוד בערוץ עובדות על סוללות מפיקה את המיטב לכל הכתבות

סגן תמר ברטוקן בוקיה משמשת כתובעת בפרקליטות הצבאית באיו"ש. במסגרת תפקידה היא מתמודדת עם אלה המאיימים על בטחון המדינה. ממשרדה הצנוע במחנה עופר היא מהווה, במידה לא מבוטלת, הפה של כל אזרחי המדינה. חרף התפקיד המרכזי, כמעט ואין מכירים את שמה. מאחורי שולחן התובעת עומדת אותה בחורה עדינה ומסתכלת בעיניהם של הנאשמים, כשידיהם ורגליהם כבולות באזיקים ושלשלאות ברזל. התובעים, השופט, הקלדניות, השוטרים - כולם לובשי מדים. עוצמתם בולטת לעומת יתר הנוכחים.

לאור עובדה זו, נועם ההליכות של תמר חיונית כדי לשמור על טוהר המשפט. הנאשמים נכנסים ויוצאים מוקפים בשוטרים, ידיהם שוב ושוב נכבלות באזיקים ופניהם המודאגים אינם מסיטים את תשומת לבם של הנוכחים מהאשמות החמורות. כל הערה ומשפט מפי אחד הצדדים זוכה לתגובה מהירה מהיריב. הזירה המשפטית-צבאית נראית לצופה מהצד כעין שדה קרב, "על יבש", המלווה במתרגם המצייר במהירות לנאשמים את תמונת המצב בערבית רהוטה. עורכי הדין מכירים אחד את השני ממפגשים קודמים, ביניהם נרקמת ידידות מפוקפקת, בין הצדדים שעובדים יחדיו על התיקים ובלשון חלקלקה ומקצועית, מגנים כל אחד על האינטרסים של הלקוח.

שטף המילים, החיפוש המהיר בין התיקים ושליפת התגובה הנכונה במהירות הבזק, הם רק חלק מתפקודה המקצועי של התובעת, המוכנה היטב לכל תרחיש וטענה שיציג הסנגור. לאחר שניתן פסק הדין ויושבי האולם מכבדים בקימה את כניסתו של השופט, יכולה תמר לדעת כי קו ההגנה המקצועי לאזרחי המדינה וחייליה, שוב שרד בהצלחה. יחד עם זאת, היא אינה נחה לרגע – ומייד מתחילה לעסוק בתיק הבא.

מהפריפריה ל"בין-תחומי"

בסוף לימודיה בתיכון החלה תמר בשנת מכינה בטכניון, על מנת להשתלב בלימודי הנדסה. עד מהרה הבינה כי תחום זה אינו מתאים לה והחלה ללמוד מנהל עסקים ומשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה דרך תוכנית "עתידים" - תוכנית שנועדה לעודד בוגרי תיכון מצטיינים, מישובי הפיתוח וערי הפריפריה, להשתלב בעתודה האקדמית של צה"ל ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם דרך המסגרת הצבאית. "הרבה אנשים סביבי הלכו לעתודה, זה משהו שמאוד עודדו אצלי בתיכון. מאוד קסם לי הרעיון לסיים תואר בגיל צעיר", היא מסבירה מדוע זו הדרך שבחרה.

ביולי 2007 החלה תמר את שירותה הצבאי, פנתה לקורס קצינים והשלמת קצונה של משפטנים. לאחר השלמת הקצונה החליטה תמר שהיא רוצה להשתבץ כפרקליטה המתמקצעת בשטחים. האחריות הכבדה הכרוכה בתפקיד זה כלל לא הרתיעה אותה. "התפקיד נשמע לי מאוד מעניין והעיסוק מאוד מגוון", היא אומרת ומוסיפה שהדרך בה הציגו בפניה את התפקיד גרמה לה להכיר בחשיבותו, "אני מרגישה תחושת שליחות".

ביטחון בעשייה שלך

בתחילת דרכה היא הייתה תובעת בתחום המעצרים המנהליים. כלומר, צווים מנהליים שמוציא המפקד הצבאי עקב מידע מודיעיני על חשוד, המתריע על סכנה עתידית ומוחשית מכיוונו. כיום תחום אחריותה הוא העמדה לדין של האוכלוסייה ביהודה ושומרון עקב עבירות ביטחוניות או ביטחוניות-פליליות כמו כניסה לא חוקית לישראל, מפגעים וכד'. התיקים בהם עוסקת תמר הינם בעלי חשיבות רבה והאחריות המוטלת בידיה היא עצומה. "המעבר בין התפקידים מאוד מורגש כיוון שמעצר מנהלי הוא הדרך האחרונה, תמיד מנסים לבדוק האם יש די ראיות להעמיד אדם לדין. תהליך הסינון הוא ארוך ותמיד יש בדיקה של שופט. בכל תפקיד שבו שירתתי, תמיד היה לי עם מי להתייעץ כיוון שיש מעלי דרגים בכירים יותר כך. במשך הזמן צוברים ביטחון בעשייה שלך", היא אומרת.

סדר יומה של תמר מורכב מכל שלבי הטיפול בתיק המגיע לידיה. בשלב הראשוני היא בודקת אם עליה להעמיד לדין או לסגור תיק עקב חוסר ראיות. לאחר מכן, היא מגישה כתב אישום ושאר מסמכים לבית המשפט, מנסחת סיכומים מההליך המשפטי וכמובן מופיעה באולם מספר פעמים לא מבוטל. "אני מאוד נהנית מהעבודה באולמות ומכלל הטיפול בתיקים השונים. ברגע שאתה מבין את חשיבות העבודה פה אתה נשאב לתוכה", מסבירה תמר ומוסיפה שלמרות הקבע שהיא חותמת מהיותה עתודאית, היא חושבת להמשיך הלאה במסגרת הצבאית, "מאוד מעניין לי. המקום בו אני משרתת הוא כמעין בית שני, תחושת הלכידות והחברות היא מדהימה. כרגע נחשפתי רק לשני תחומים במסגרת העבודה ואני מאמינה שאולי ארצה להמשיך ולהתעסק בתחום הייעוץ המשפטי ולהיחשף לפן אחר של המשפט".

"כמעט כל תפקיד פתוח לנשים"

השירות בפרקליטות הצבאית ככלל ובאיו"ש בפרט הוא מאוד משמעותי ובעל אופי יותר רגיש, "אני מרגישה שאופי השירות מאוד קידם אותי וקיבלתי יותר משנתתי", אומרת תמר. בבית המשפט היא נפגשת פנים אל פנים עם פלסטינים, בין אם מדובר על נאשמים ובין אם מדובר בעורכי הדין המייצגים אותם, אך זה לא זר לה כיוון שבתור נערה הייתה חלק מפרויקט seeds of peace, במסגרתו מתקיימים מפגשים של נוער משני הצדדים. "מטענים אישיים לא נכנסים בכלל והמקצועיות נשמרת בכל עת. קיימת התנהלות רגילה בין עורכי דין", היא אומרת ונראה שכך הדבר כיוון שלסנגורים ישראלים או פלסטינים יש גישה חופשית למשרדי התובעים והדו-שיח בין הצדדים מסביר פנים ומכובד.

בית המשפט הצבאי מאופיין באווירה דינמית במיוחד. אנשים יוצאים ונכנסים ללא הרף מהאולם, תיקים עוברים במהירות הבזק בין ידיים שונות ויש חילופי הדברים בין השופט, עורכי הדין והנאשמים הן בעברית והן בערבית. כל אלה לא מבלבלים את תמר ולו לשנייה והיא מצליחה לתמרן בין הכל. העמדה לדין יכולה להיות בגין עבירות שונות ומגוונות - מיידוי אבנים ובקבוקי תבערה דרך נסיעה ברכב ישראלי ללא היתר ועד פעילות של בכירי חמא"ס, לכל אלה כבר זכתה תמר להיחשף. למרות גילה הצעיר היא מתפקדת כמקצוענית אמיתית, היא נחושה ובטוחה בעצמה. למרות ההמולה באולם הקטן והדחוק היא שומרת על קור רוח מרשים. "אני לומדת המון מבחינה מקצועית בפן הפלילי. התפקיד נתן לי נקודת ראות אחרת. האחריות מאוד פיתחה אותי ונתנה לי יותר ביטחון בתפקוד שלי, שכן אני מתעסקת בחומר הרגיש ביותר ועקרוני בכל הקשור לביטחון המדינה", היא מסבירה.

"הצבא הוא השתקפות החברה הישראלית על כל רבדיה"

בית המשפט הצבאי הוקם מתוקף אמנות ז'נבה. ההתנהלות בו נעשית לפי החוקים הירדנים בשילוב של צווי המפקד הצבאי. המערכת המשפטית הצבאית מורכבת כולה מלובשי מדים, אך עפ"י תמר, ההתנהלות תקינה לחלוטין תוך הקפדה על אתיקה.

תמר, כבת העדה האתיופית מסבירה כי הצבא הוא השתקפות החברה הישראלית על כל רבדיה. נקודת ההתחלה שווה לכולם גם למי שלא נולד וגדל בישראל, "יש לצבא חלק משמעותי בשילובו של עולה חדש. לא מבדילים אותך ולפי היכולות והרצון שאתה מפגין כך גם תתקדם", היא מסבירה ומוסיפה שהדבר נכון לא רק כלפי עולים אלא ככלל לדוגמא לנשים, "הצבא נמצא בנקודה בה כמעט וכל תפקיד פתוח לנשים. כל אחת צריכה להגדיר לעצמה מה היא רוצה לעשות בשירות. אני מאמינה שגם אם לא הייתי משרתת בתפקיד הנוכחי עדיין הייתי פונה לכיוון הקצונה. גישתך לשירות הינה החשובה ביותר".