לא רק על הקווים
יום רביעי, ב' בניסן התש"ע, 17 במרץ 2010, 11:00
חיילי גבעתי במהלך תרגיל חטיבתי
חיילי חטיבת גבעתי במהלך התרגיל. צילום: דובר צה"ל
חיילי גבעתי במהלך תרגיל חטיבתי
חיילי חטיבת גבעתי במהלך התרגיל. צילום: דובר צה"ל
לוחמי גבעתי השתתפו בתרגיל חטיבתי רחב היקף. בין האימונים הרטובים לניווטים המתישים בשטח הסבוך, התפנו לוחמי גדוד הסיור המובחר לספר על הקשיים, ההצלחות ועל תחושת האחריות האישית שמרגיש כל אחד ואחד מהם

רותם קארו ויצמן

רמת הגולן. שבועות ספורים לפני בואו של האביב, נפרדים חיילי חטיבת גבעתי מהצפון בשיא פריחתו לפני החזרה לגזרה המדברית, ומשתתפים בתרגיל חטיבתי רחב היקף במתאר צפוני. בתרח"ט הם מנסים לדמות לחימה באויב ולהוות חלק ממאמץ אוגדתי בפתיחת צירי תנועה. גדוד הסיור (הגדס"ר), חוד החנית של החטיבה הסגולה החל את התרגיל במוצ"ש.

"הגענו לעמדות תצפית בצד המערבי של הירדן ותצפתנו לצד השני. פתחנו את השטח ואבטחנו את המעבר כדי שגדוד "צבר" יעבור", מסביר סגן דניאל איידלמן, מפק"צ מפלוגת הסיור (פלס"ר) ומדגיש את חשיבות ההתמקצעות בלוחמה מול סוגי אויב שונים. "בסוריה ההתמודדות היא מול צבא סדיר בעוד בלבנון המאבק מתמקד בעיקר בלוחמה מול חיזבאללה, חיפוש והשמדת מטרות ירי רקטות קרקע-קרקע (רק"ק) ותלול מסלול (תמ"ס)".

תרח"ט נועד בבסיסו בעיקר להכשרת המפקדים ומתרגל באופן יסודי את המענה הלוגיסטי, ארגוני ובטיחותי כפי שמסביר סגן איידלמן: "שימת הדגש היא פחות על היכולת הפיזית. את התרח"ט אנחנו עושים אחרי סדרה של תרג"דים ותרפ"לים שמתמקדים בחיילות הפרט".

בתרח"ט הנוכחי זכו חיילי "עורב" גבעתי לירות בטיל עצמו ולא בסימולטור. "זה קורה רק בתרגילים הגדולים כי מדובר בנשק יקר. זה היה מלהיב והכל התבצע בצורה מוצלחת", מעיד סמל בנימין גרין אחד מחונכי הירי בעורב. התרגול על רטוב עזר ללוחמים לאמת את כשירותם ללוחמה, כפי שמסביר סמל דביר דדון: "זאת הייתה הפעם הראשונה שיריתי בעורב, אבל לא חששתי כי אני מאוד מתורגל. מדובר על ירי שונה בגלל עוצמת המכשיר והטווח שלו. יריתי והתרגשתי לשמוע את המילה פגיעה, אני יודע עכשיו שבזמן אמת לא אחשוש ואבצע הכל כראוי. אין חכם כבעל ניסיון".

מנווטים את דרכם

אחרי לילה בו חצו את הירדן עם ציוד רב על גבם, מלווים בכוחות מיחידת יהל"ם ושייטת 13, ולאחר שהלכו עשרות קילומטרים וטסו במסוק, נראים החיילים דווקא ערניים לחלוטין, מוכנים לכל מצב. סמל דוד, הנווט של העורב, יודע שהערנות והיכולת שלו משפיעה לא רק על עצמו ועל הגדוד שלו, אלא על כל יתר החטיבה: "הגדס"ר הוא היחידה המובילה וכרגע פלוגת העורב היא הפלוגה המובילה. בגלל זה אני אחראי על הניווט הראשוני ואחריי מגיעה שאר החטיבה. זה מלחיץ כי אתה יודע שכולם מאחוריך וסומכים עליך. אחרינו באו "צבר", חבלה, סיירת יעל ופלוגת תצפיות והניווט, וכולם עברו בהצלחה".

התרגול של הניווט בגזרה הצפונית חשוב ביותר בגלל תנאי השטח השונים. "בצפון יש מצוקים, סבך ונחלים אבל יש עצמים בשטח, כך שיותר קל להבין את המיקום למרות קשיי פעולה מסוימים לעומת הדרום בו הגזרה עקיבה יחסית. הניווט הוא עניין מאוד מאתגר כיוון שבכל זמן אתה צריך לשמור על ערנות ולזכור נקודות שונות ומטרות בשטח", מסביר דוד.

כשהם יושבים בנגמ"ש, מרוצים אחרי הירי המוצלח בעוד לצידם פועל מכשיר הקשר, עוצרים החיילים למספר דקות של מנוחה. בתרח"ט הצפוני זוכה החטיבה הדרומית לרענון כוחות מחודש, ולא רק פיזי אלא גם נפשי. "בתרח"ט אתה מרגיש חלק ממשהו יותר גדול ויותר אמיתי", מספר בנימין, שבכלל חושב על דרכים ליצור קשר אם אחותו שחוגגת יומולדת בזמן שהוא מפשפש במנת קרב בתקווה למצוא חלבה.

המח"ט (אל"מ מוני כץ) שלח לכל אחד מהחיילים מכתב המסכם את האימון הצפוני ואת ההכנה לקראת הקו שתתפוס החטיבה באיו"ש, מספרים החיילים בנגמ"ש. הוא הסביר להם שזהו האקט האחרון והוא יודע כי ברגע שייקראו לדגל, הם יעמדו במשימה. אלו הדברים, כך הם אומרים בעודם נוסעים בנגמ"ש, שמרימים להם את המורל. וברקע צועק הסמ"פ: "לחבוש קסדות, ללבוש שכפ"צים ויוצאים לדרך".