כומתה במבחן
יום חמישי, כ"ה בטבת התשס"ח, 3 בינואר 2008, 02:02
דגם הכומתה המוצע
הדגם המוצע. צילום: ברית שליט וניר אריאלי, "במחנה"
הרמטכ"ל יכריע בחודשים הקרובים עם איזו כומתה ינועו חיילי צה"ל • ראש אמ"ש, האלוף אלעזר שטרן, כבר אישר את הדגם העתידי שעוצב באלר"ם • צורתה המוצעת של הכומתה אליפטית והיא מצוידת בשכבת פלסטיק קשיחה, היוצרת מראה ייצוגי ומכובד יותר בעת חבישתה על הראש • טרם נקבע איזו אוכלוסייה בצה"ל תקבל, אם וכאשר, את הדגם החדש • הכותפת מתחדשת?

עידו אלעזר

האם דגם של כומתה חדשה, שעיצובו ותכנונו הושלמו באחרונה, יונפק בקרוב למשרתים בצה"ל?
הדגם המוצע כבר הוצג לראש אגף משאבי האנוש (אמ"ש), האלוף אלעזר שטרן, שאישר אותו, והעביר את ההכרעה בעניין לידי הרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי. ההחלטה הסופית בנושא תתקבל במהלך החודשים הקרובים.

גיבוש הכומתה שתוצג לרמטכ"ל בוצע כחלק מעבודת מטה ממושכת ורבת היבטים שנערכה במחלקת הציוד הלוגיסטי (צי"ל) של אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים (אלר"ם). בניגוד לכומתה העגולה המונחת כיום בכותפות חיילי צה"ל, צורתו של הדגם העתידי הנה אליפטית, ובנוסף מצוידת הכומתה המוצעת בשכבה פלסטית קשיחה באזור בו משובצת הסיכה החילית, המסייעת ביצירת מראה מכובד וייצוגי יותר בעת חבישתה על הראש.

"כיום, החיילים עושים עם הכומתה פעולות שונות - מסיטים אותה מצד לצד ו'משחקים' עם צורתה. כתוצאה מכך נוצר מראה לא ראוי בקרב חלק מהמשרתים בצבא", הסבירו רע"ן הציוד והמיגון האישי במחלקת צי"ל, סא"ל אבנר בן-זקן, ורע"ן המשטר והמשמעת באמ"ש, סא"ל אבשי אזולאי. "הדגם שיובא לאישור הרמטכ"ל מאפשר חבישה נוחה יותר על ראשו של החייל, מבלי שהוא יוכל להזיז את הכומתה. בכך ייווצר מראה ייצוגי, אחיד והולם", הוסיפו. לדבריהם, גם "שפצור" של הכומתה המוצעת יפגע באופן שבו תונח על הראש ובצורתה.

היישום - בתוך כשנתיים

הרמטכ"ל הקודם, רא"ל דני חלוץ, הנחה במהלך כהונתו לבדוק חלופות לכומתה הנוכחית עמה נעים החיילים. לאור זאת, החלו בצה"ל לבחון מספר דגמים של כומתות וכובעים שנועדו לספק תחליף ראוי, בעיקר בהיבט השמירה על ההופעה הנדרשת מאוכלוסיית המשרתים בצבא. כך לדוגמה, נבחנה כומתת "הכריש" המחולקת לחיילי המארינס של צבא ארצות הברית, וכן מספר דגמי כומתות של צבאות זרים אחרים. לבסוף עיצבו במחלקת צי"ל כומתה מסוג שונה, שעלויות ייצורה זהות לאלו של הכומתה הנוכחית.

אם יאושר הדגם המוצע, כך מקווים בצה"ל, תוחזר עטרה ליושנה ותשופר באופן גורף הופעת החיילים. "מאחורי המהלך עומדת תפיסה שלמה של הופעה תקינה ושמירה על משמעת, שלפיה כל חייל יהיה מדוגם מכף רגל ועד ראש", אמר גורם המעורה בנושא. "צורתם של מסדרים, למשל, תהיה אחרת לחלוטין. אנשים יחושו את ההבדל - הכומתות ייראו כפי שהן צריכות להיראות, ולא בכל מיני אופנים שונים שבהם בוחרים החיילים".

אם יאשר הרמטכ"ל את התוכנית להחלפת הכומתות, השינוי ייערך, ככל הנראה, בתוך כשנתיים. אז, על-פי התכנון, יקבלו המתגייסים את הזכות להניח אותה בכותפתם. אחריהם יוכלו כלל אנשי הקבע לרכוש את הכומתה האליפטית בחנויות המכר, תמורת נקודות הזכות העומדות לרשותם. בשלב זה טרם הוחלט האם חיילי החובה הוותיקים יותר יקבלו אף הם את דגם הכומתה החדש, או האם ימשיכו לנוע בכומתה המלווה אותם מיום גיוסם.

גלגולה של כומתה
  • הכומתה הראשונה שהוכנסה לשימוש עם הקמת צה"ל עוצבה בהשראת הדגם עמו נעו חיילי הצבא הבריטי, שצורתו הייתה דומה לסירה.
  • ארבע שנים לאחר קום המדינה וצה"ל, הוחלפה הכומתה הבריטית בכובע ברט קלאסי וסרוג, בעל שרוכים שהשתלשלו מאחור. בשנות ה-50 הסתכמו גווני הכומתה בארבעה צבעים בלבד - זית לחילות היבשה ולחיילים העורפיים, אפור-כחול לאנשי חיל האוויר, שחור ללוחמי השריון והתותחנים, ואדום למשרתים בחטיבת הצנחנים.
  • בשנת 1963 קבע המטה הכללי, בראשו עמד הרמטכ"ל צבי צור, כי יש לפצל באופן מגדרי את הכומתות, ולעצב דגמים נפרדים לחיילות ולחיילים. לובשי המדים המשיכו לנוע בכובע הברט, ואילו לחיילות הוענקה כומתה חדשה, דמוית כרבולת.
  • כמעט עשור לאחר מכן התיר לראשונה הרמטכ"ל אז, רא"ל דוד אלעזר (דדו), להוריד את הכומתה מהראשים - ולהכניסה אל הכותפות. חרף הביקורת הרבה שנמתחה על ההחלטה הזו, החליט גם מחליפו, מוטה גור, להמשיך את הקו המתירני שהתווה דדו ולהשאיר את המצב על כנו.
  • לאחר כהונתו של גור, חל המפנה הגדול: ב-1987 נכנס ללשכת הרמטכ"ל רא"ל רפאל איתן (רפול), שמיד הורה לאכוף שוב את חבישת הכומתות על הראשים. "צבא צריך ייחוד, לא רק ביעדים אלא גם במראה החיצוני. כל המחדלים הגדולים אינם נולדים יש מאין, הם מתחילים בהפרות משמעת ובפריקת עול. הכומתה לא נועדה להימצא בכותפת, אלא על ראשו של החייל", קבע אז רפול. בחמש שנותיו כרמטכ"ל - הכהונה הארוכה בתפקיד זה בתולדות צה"ל - הייתה הכומתה סמל לערך המשמעת בצבא. הפרת ההוראה של הרמטכ"ל גררה עונשים כבדים, ומבצעי מלביש נערכו בתדירות גבוהה במיוחד. בסיורי פתע שערך, נהג רפול להעיר לחיילים שהפרו את תקנות ההופעה. עדות אחת מאותן שנים אף מספרת כי באחד מבסיסי פיקוד הדרום, דלק רא"ל איתן באופן אישי אחרי חייל שסירב בתוקף לחבוש את הכומתה על ראשו.
  • ב-1983 הוקמה בצה"ל חטיבת חי"ר חדשה - גבעתי - שריעננה את קשת הצבעים של הכומתות, בה לא חל כל שינוי משך כמעט ארבעה עשורים. את צבע הכומתה הסגול של החטיבה בחרה מיכל, בתו בת הארבע של מח"ט גבעתי הראשון, אל"ם יהודה דובדבני. 
  • בשנת 1987 קבע הרמטכ"ל ה-13, רא"ל דן שומרון: הכומתות ישובו לכותפות, לאחר כמעט עשר שנים בהן חויבו כלל החיילים לנוע איתן על הראש. "עניין המשמעת לא יקום או ייפול על נושא הכומתה, ולכן אין צורך להקדיש לכך תשומת לב כה רבה", נימק שומרון את החלטתו. הכרעה עקרונית זו מיושמת ברציפות עד היום, למעט בבית-הספר לקצינים (בה"ד 1) ובבית-הספר לטיסה בחצרים, בסיסים בהם מחויבים כל הצוערים בחבישת הכומתה על ראשם.
  • המילניום החדש הביא עמו את בשורת השוויון - גם בהיבט הכומתות. הרמטכ"ל, שאול מופז, אישר כי החיילים והחיילות ישובו לנוע עם כומתה זהה בכותפתם.
  • שנות האלפיים סימנו גם ריענון משמעותי בגווני הכומתות ובשיוכן למערכים. כך, בין היתר, הונפקה לחיל המשטרה הצבאית כומתה כחולה כהה (1998), חיל התותחנים זכה לכומתה בצבע טורקיז (0002), וחיילי פיקוד העורף גיבשו לעצמם זהות כתומה (2002). כומתת התותחנים, אגב, הנחשבת בעיני רבים לאחת היפות בצה"ל, שינתה את תדמית החיל והפכה אותו למבוקש יותר בקרב מלש"בים.
  • ב-2003 הועלתה היוזמה ליצור כומתה בגוון סגול-חציל לחיל החימוש. כעבור שנתיים שקלו בחיל להנפיק למשרתיו כומתה צהובה. שני הרעיונות המקוריים, שנגנזו לבסוף, נועדו לייצר גאוות יחידה ותחושת שייכות בקרב אנשי החימוש.
  • לפני מעט יותר משנה, קיבלו "גדודי הערים" ביהודה ושומרון את ההכרה כחטיבת חי"ר סדירה. עד אז נעו חיילי הגדודים עם כומתה שחורה, אך עם המעמד החדש הגיע השם (כפיר), התג, סיכת היחידה, וגם - הכומתה המנומרת, שגווניה מסמלים את צבעי ההסוואה, המאפיינת את פעילות הלוחמים. נכון לעכשיו, זו הכומתה האחרונה שנוספה לארסנל הכומתות הצה"לי.