אובדים על זה
אובדים על זה. צילום שי סקיף.jpg
צילום:. שי סקיף
ועדות הכנסת דנו בשבוע שעבר בגורם השלישי למוות בצה"ל: אובדנות • בכנסת ציינו כי השנה חלה ירידה במספר החיילים ששלחו יד בנפשם

כתבת "במחנה", מאיה קרני

בשנת 2006 חלה ירידה משמעותית במספר חיילי צה"ל ששלחו יד בנפשם. 27 חיילים התאבדו בשנה זו, לעומת השנה שקדמה לה, אז שמו קץ לחייהם 36 חיילים. נתון זה נחשף במסגרת ישיבות מיוחדות שנערכו בשבוע שעבר בוועדות הכנסת, מטעם השדולה למאבק באובדנות. פעילות מבצעית ופיגועים מהווים את סיבת המוות העיקרית ב-2006 בקרב חיילי צה"ל, כש-117 חיילים נהרגו בנסיבות אלו. הגורם השני למוות הנו תאונות (39 חיילים נהרגו כתוצאה מכך), והסיבה השלישית למוות בצה"ל היא אובדנות.

לדברי ראש השדולה, ח"כ רן כהן, עיקר השינוי בצה"ל חל לפני כשנתיים, לאחר שהצבא הכיר בתוכנית לאומית למניעת אובדנות. מהלך זה יושם בחיל האוויר האמריקאי והצליח להוריד את היקף האובדנות בקרבו ב-30 אחוז. גם צבא נורווגיה יזם תוכנית דומה, שבמסגרתה ירד שיעור המתאבדים ב-70 אחוז.

במדינת ישראל שולחים יד בנפשם 400 אזרחים בממוצע מדי שנה. מספר זה כמעט זהה לקורבנות תאונות הדרכים בכל שנה. ועדה בין-משרדית למלחמה באובדנות התכנסה באחרונה במטרה לבחון פתרונות לנושא, שיוטמעו בחלקם בצה"ל. 

חברי הכנסת עודכנו כי החל מהשנה שעברה מופק תיק אישי על אודות כל חייל. תיק זה כולל פרטים רלוונטיים מעברו וניתן לעיון מפקדו. בנוסף, עובר סגל הפיקוד הכשרה לזיהוי מצבי מצוקה, ופרטי כל מקרה התאבדות מופצים בקרב מפקדים מדרגת סא"ל ומעלה על מנת ללמוד אותם ואת לקחיהם.

כמו כן, צומצם המעבר בין מפקדים שונים בחודשי ההכשרה הראשונים בצה"ל, במטרה ליצור היכרות עמוקה של המפקד עם חייליו ולעודד את פתיחותו של החייל בפני מפקדו. במסגרת מהיום שהוקדש לנושא, נשמעו קריאות לפיהן יש לפעול להקמת רשות לאומית למלחמה באובדנות, בדומה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות הוצגו נתונים המעידים על כך שקבוצת הסיכון העיקרית להתאבדויות בצה"ל הנה אוכלוסיית העולים. לדברי יוכבד סימן-טוב, מנהלת היחידה למצבי לחץ וחירום במשרד החינוך, בעשור האחרון שמו קץ לחייהם 117 ילדים, מתוכם 21 עולים חדשים, כאשר 15 אחוז מהם היו יוצאי אתיופיה.

"מדובר בנתון קשה, מכיוון ששיעור זה של העולים גבוה בהרבה משיעורם בכלל האוכלוסייה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל נודלמן. "כל מפקד יודע כיום לזהות סימנים כמו אובדן תיאבון וחוסר ערנות יוצאת דופן, ומונחה לדווח מיד על כל שינוי פתאומי במצבי הרוח של חייל. צה"ל מנחה תוכנית חדשה, המיושמת בעיקר בבסיסי טירונים, שמטרתה ליצור שינוי תפיסתי ולהבהיר לחיילים כי דיווח לא מהווה הלשנה", הסביר בני מרום, פסיכולוג ואב ששכל את בנו הטייס לפני כשבע שנים. מרום אף חבר בצוות מיוחד שהוקם לצורך המלחמה באובדנות בצה"ל.

סגן ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל, תנ"צ עוזי גורן, הציג את נתוני ההתאבדות במשטרה. בשבע השנים האחרונות התאבדו 29 איש ששירתו בשורות המשטרה, מהם תשעה בשנת 2006. חמישה מהם (המהווים 17 אחוז) היו עולים. בעקבות עלייה זו, יזמה המשטרה תוכנית משלה למניעת אובדנות. 

בני נוער, בפרט בקבוצת הגילאים 15-24, הכוללת חיילים, מהווים כ-20 אחוז משיעור המתאבדים בארץ. רוב מקרי האובדנות מתבצעים על-ידי קשישים, אך שכיחות הניסיונות לפגיעה עצמית, שאינם מובילים להתאבדות - היא הגבוהה ביותר בקרב בני נוער, ובפרט בגילאי גיוס: 148 ניסיונות התאבדות ל-100 אלף נפש.

ח"כ כהן ציין כי מרבית מקרי האובדנות של חיילים מתרחשים במהלך סוף השבוע. פקודות חדשות שיצאו באחרונה, צמצמו את נשיאת הנשק של חיילים בטירונות כלל-צה"לית ובתפקידים לא קרביים. זאת, במקביל למאמץ שנעשה להפחית את כמות התרופות המונפקות בחפיסות בבתי-המרקחת האזרחיים. בבסיסי הטירונים ובחלק מבסיסי ההדרכה, חיילים יוצאים לחופשה ללא נשק, למעט אלו המתגוררים בשטחים. לדברי מרום, זהו בהחלט אחד הגורמים המרכזיים שהובילו את הירידה המשמעותית שחלה השנה במקרי האובדנות.

"זיהוי הסימנים המקדימים בקרב חיילים הפך לחובה בכל רמות הפיקוד, ממ"כ ועד מח"ט", אמר ח"כ כהן. "כאשר מפקד מזהה סימנים, הוא יודע למי עליו לדווח, ומה ניתן לעשות כדי למנוע הידרדרות".

חברי הכנסת נתבשרו על יוזמה חדשה הנמצאת בבחינה, לפיה את הטירונות, את הקורס המקצועי ואת השירות - יעבור החייל בבסיס אחד, מצב שימנע מעבר בין בסיסים, ויצמצם את תהליך ההיכרות עם מפקד חדש.

"הרעיון הוא שאותו מפקד ילווה את החייל מהקליטה לאורך כמה שיותר זמן, וכך יוכל לזהות אם פוקד אותו משבר, ולדווח על כך. אנו מאמינים שבאופן הזה פוטנציאל ההתאבדויות יוסיף לרדת", ציין ח"כ כהן. "ברור לנו היום כי קשר השתיקה היה חבלה ברמה הלאומית. התאבדות ניתן למנוע, וגם על צה"ל להטמיע את המניעה יותר ויותר", הוסיף. "אני מברך על התוצאות שאליהן הגיע צה"ל, ועם זאת הדרך עודנה ארוכה. אני מאמין שניתן להוריד את השיעור לאפס. זו נקודת הנחה שצריך לצאת ממנה כל מפקד שהוכשר לשמש דוגמה", אמר כהן.