מבצע חירם.

עוד בערוץ 09 ביולי 1948 : מבצע דקל לטיהור הגליל המרכזי  11 ביולי 1948 : מבצע דני 12 ביולי 1948 : הוקמה יחידת "שועלי שמשון" - יחידת הג'יפים של חטיבת גבעתי 27 ביולי 1948 : רב-אלוף יעקוב דורי מונה לרמטכ"ל הראשון של צה"ל 15 באוקטובר 1948 : מבצע "יואב" 22 בדצמבר 1948 : מבצע "חורב" - המבצע האחרון של מלחמת השחרור

בחזית הצפונית של מלחמת השחרור, האזור תחת שליטתו של צבא ההצלה הערבי של קאוקג'י היה אזור פרוץ להסתננויות. כוחותיו צומצמו ל-3,000-4,000 אנשים וחולקו לשלוש חטיבות: חטיבת "ירמוך", שנתמכה ע"י מתנדבים לבנונים ופעלה בגבהות מדרום לדרך עכו-צפת, חטיבת "ירמוך השנייה", שנפרשה מול צפת בין מרון לסאסא וחטיבת "ירמוך השלישית" שהחזיקה את צידו המערבי הכיס ובסיסה היה בתרשיה. צבא קאוקג'י לא החשיב עצמו כבול על-ידי הפסקת האש שהוכרזה על-ידי האו"ם והמשיך להוציא אל הפועל מתקפות בקנה מידה מקומי במשך חודשי הפסקת האש.

ב-22 באוקטובר, קאוקג'י פתח במתקפת פתע עם כוחותיו המאורגנים מחדש על עמדה של קיבוץ מנרה הממוקמת בגבהות המערב הצופות על אצבע הגליל. הם תפסו את המאחז של שייח עבד, הדפו התקפת נגד של יחידות מקומיות של צה"ל, וארבו לתגבורות אשר נזעקו לעזרת מנרה. מחאותיה של ישראל לאו"ם היו בלתי יעילות ולא הביאו לשינוי במצב. בליל ה-28 באוקטובר יזם צה"ל מבצע ששם הצופן שלו "חירם" (על שם מלך צור, בין ברית וידידם של המלך דוד והמלך שלמה, ששלח עצי ארז לבניית בית המקדש בירושלים). המשימה היתה להכות בבסיסיו העיקריים של צבא השחרור הערבי במטרה לגרשו מגבולות הארץ. במקום לתקוף את נקודת ההתקפה שנבחרה על-ידי קאוקג'י, מבצע חירם התבצע בצורה של תנועת מלקחיים, שזרועותיה נפגשו בסאסא קרוב לגבול לבנון ונסגרה אחרי הכיס הערבי בגליל. הכוחות שהשתתפו בפעולה היו ארבע חטיבות: "חטיבה 7" יחד עם הגדוד המשוריין שנלחם במסגרתה במבצע "דקל"), "עודד", "גולני","כרמלי".

"חטיבה 7" נעה מצפת לסאסא, בזמן שחטיבת "עודד" נעה מן המערב לכיבוש תרשיה ולסאסא. בו זמנית, פעולת הסחה נערכה על-ידי יחידות "גולני" מדרום לכיוון עילבון. בכיוון צפון-מזרח, חטיבת "כרמלי" משכה את תשומת ליבם של הסורים. חיל האוויר עסק במשימות הפצצה ועזרה לכוחות היבשה. המשימה העיקרית נפלה בחלקה של "חטיבה 7" אשר פלסה דרכה מצפת במסלול מערבי וצפון מערבי לכיוון סאסא, לב הגליל העליון. לאחר קרב ח"יר מר במרון, הערבים נסוגו בהשאירם 80 הרוגים בשדה הקרב. החטיבה הצליחה בכיבוש ג'ייש אשר תוגבר על-ידי גדוד סורי, שנפל למארב שטמנו לו יחידות ישראליות לפני שהספיק לפרוס. בסופו של דבר נסוג בהשאירו 200 הרוגים.

באותו הזמן הגיעה חטיבה 7 לסאסא והשלימה את משימתה בזרוע המזרחית של תנועת המלקחיים. המשימה העיקרית של חטיבת "עודד" שהיתה פחות מוצלחת, היתה לכבוש את תרשיה. תרשיה נכנעה רק בבוקר ה- 30 לחודש, לאחר שחטיבת "גולני" יצאה בסדרת מהלכי הסחה מדרום ושלחה את צבא ההצלה הערבי צפונה. במהלך הלחימה יחידת חיילים דרוזים סופחה לחטיבת "עודד", ויחידת חיילים צ'רקסים לחמה כחלק מגדודי החי"ר של חטיבה 7. הוחל בביצוע השלב השני של מבצע חירם. "גולני" נקראה לנצל את המומנטום המוצלח, ודחפה קדימה אל עילבון, בעוד חטיבה 7 מצפון, התקדמה לכיוון צפון מזרח לעבר מלכיה, שהיה אזור לחימה כבדה מוקדם יותר במלחמה.

חטיבת "עודד" התקדמה מזרחה לעבר תרשיה ולאחר שהגיעה אל דרך הגבול עם לבנון, שינתה כיוון ונעה מערבה, כשהיא פותחת את הדרך עד לחוף הים התיכון. הכוחות הערביים המיתגוננים, מוכים ומובסים, נסוגו וברחו. צה"ל שלט כעת על גבול הלבנון כולו, מנבי יושע במזרח ועד לראש הנקרה על חוף הים. חטיבת "כרמלי", שהיתה אחראית על ההגנה על הגזרה המזרחית במטרה למנוע פריצה סורית, יצאה במתקפה וחצתה את הגבול לתוך לבנון, כשהיא כובשת 14 כפרים לבנונים ומגיעה עד נהר הליטאני (הכפרים הללו הוחזרו מאוחר יותר במסגרת הסכמי שביתת הנשק במרץ 1949).

ב-31 באוקטובר, מבצע חירם הגיע לסיומו, כשהוא מציין את סיום הלחימה בצפון. צבא קאוקג'י חדל מלהתקיים ככוח לוחם, ושרידיו נלקחו בשבי או נמלטו מהגליל. הנפגעים בצד הערבי במבצע זה הגיעו לכ- 400 הרוגים ול- 550 שבויים. הצבא הלבנוני, שפרש מהלחימה בשלב זה, איפשר לישראל להחזיק ברצועת שטח לבנוני מהליטני ועד מלכיה מדרום. מלבד ראש הגשר שבמשמר הירדן, אזור הגליל כולו שוחרר על ידי ישראל. כשהפסקת האש הוכרזה ב- 31 באוקטובר, רק 60 שעות מפתיחת המבצע, כל אזור הגליל היה נקי מצבא ההצלה הערבי.